ארכיון

Posts Tagged ‘בריחה’

אנציקלופדיה במקום חלב

דצמבר 18, 2011 כתיבת תגובה

אליס מונרו, 'חיי נערות ונשים', מאנגלית: אורטל אריכה, הוצאת מחברות לספרות – כנרת, זמורה-ביתן, 272 עמ'.

אליס מונרו היא אחת הסופרות הבולטות במחצית השנייה של המאה העשרים ואילך שמעמידה במרכז יצירתה סיפורי חיים של נשים. אפשר כמעט לומר שהיא רתמה את הסיפור הקצר – הז'אנר האהוב עליה – ואת מחרוזת הסיפורים (סיפורים שמתארים אפיזודות חיים שונות של אותה גיבורה, כמו ג'ולייט מכמה מסיפורי 'בריחה') לצורך החקירה הספרותית של חיי נשים. סיפוריה המתרחשים בדרך כלל גם במרחב גיאוגרפי נתון – אונטריו שבקנדה, שם גדלה וחיה – בוחנים פעמים רבות את חיי הנשים בהקשר של יחסיהן עם גברים, והם צמודים במידה רבה לעקרונות ריאליסטיים של עיצוב זמן ומקום. אבל ברבים מהם מה שחשוב זה המעין-התגלות – הגילוי העצמי התודעתי המרומז – המופיע הרבה פעמים בסוף הסיפור כחידה חדשה, כפער שלא נסגר.

ברומן היחיד שכתבה, רומן ההתבגרות 'חיי נערות ונשים', טביעת היד הייחודית של מונרו נשמרת, וכן גם ההיצמדות לריאליזם ולזירת ההתרחשות המוכרת, אבל הפוקוס של הסיפור משתנה: הוא מתעניין יותר, כמקובל ברומן התבגרות, בתהליך הארוך של הצמיחה מילדה לנערה ולאשה יותר מאשר בהתגלות היחידה המפתיעה שכמו נושאת בחובה פוטנציאל לשינוי החיים בהרף עין. דבר נוסף שמאוד בולט כאן: תיאור ההתפתחות מעניק משקל בולט ליחסיה של הגיבורה דל ג'ורדן עם נשים, עם דמויות אימהיות, עם דודות, עם חברה בת-גילה, ופחות ליחסיה עם גברים. בכך יש אמירה חזקה לנשים באשר הן: עיצוב הנשיות של היחידה יוצא נשכר כשהוא מתעצב ליד ואל מול דגמי נשיות מגוונים – וככל שמגוונים, כך מוטב – שהיא נחשפת אליהם מילדותה. אל מולן היא יכולה "לבחור" את הנשיות שלה, במשא ומתן שהיא מקיימת בראשה עם הדמויות הנשיות האחרות. כך ניתנים לה הכלים – אם לא להתגבר, אזי לאתגר – את המבט הגברי שמכתיב מראש דגם קבוע של נשיות.

מתוך כל הדגמים, על אף היופי שהיא מוצאת בנשיות המסורתית שמייצגות הדודות גרייס ואלספת, ועל אף הסתייגויותיה והשוני שלה מאמה, דל ג'ורדן בוחרת בסופו של דבר להמשיך את קו ההתפתחות שסימנה לה האם. האם בולטת בבחירות חיים עצמאיות ומודעות לעצמן, כמו עקירה מבית החווה המשותף לה ולבעלה ומדרך החיים שהכתיב לה, ללא פירוד רשמי – דבר יוצא דופן למדי בשנות הארבעים של המאה העשרים. היא משתקעת עם הבת בעיירה סמוכה ומנהלת אורח חיים המתאים יותר לנטיית ליבה.

כמה סמלי שהאם, המתנערת מאמונה כנסייתית (של כנסייה כלשהי), משאירה את חוות השועלים לגברים ועוסקת בעיירה במכירת אנציקלופדיות. האנציקלופדיה, כביטוי של הידע האנושי (לעומת זה ה"אלוהי") היא אחד הסמלים המרכזיים של ההשכלה בתרבות המערבית, וההשכלה היא הבסיס לכל מאבק לחירות ולעצמאות המחשבה. הסמל החשוב הזה אמנם מייצג בבסיסו גם תרבות גברית של שליטה, הסדרה ופיקוח על הידע האנושי. ואולם, בהקשר של הרומן הזה הוא מקבל איכות חתרנית: כנגד הוויית ה"ציד" שמייצג האב בעיסוק שלו כמגדל שועלים, באה האם ומערערת ברגע מסוים על מקומה כמייצגת הוויה של הזנה חומרית. במקום חלב ולחם היא מנחילה לבתה אנציקלופדיה וספקנות כדרך-חיים.

"חיי נערות ונשים" כשמו כן הוא: גם אם במישור ההתפתחות הספר מתעניין בעיקר בדמות אחת, זהו במידה רבה גם מעין רומן ייצוגי של התפתחות נשית בחברה מסוימת, קרוב לאמצע המאה העשרים. הוא מזהה את דכאונתם של הצווים החברתיים ביחס לנשים ואת מאבקי הזהות הייחודיים לנשים בתנועתן ממסורת למודרניות.

במילים ספורות: קלסיקה מודרנית. יותר ממומלצת.
במילותיה של מונרו/ דל ג'ורדן:

אז התפללתי: הלוואי שלא אהיה חייבת להשחיל חוט במכונת התפירה ביום חמישי אחר הצהריים"
(שם, עמ' 114)

מודעות פרסומת