ארכיון

Posts Tagged ‘רחל חלפי’

המלצות שירה: שתיים מתחדשות ואחד מהעתיד

ינואר 22, 2011 תגובה אחת

רחל חלפי, 'תמונה של אמא וילדה', קשב לשירה, 279 עמ'.

שירתה של רחל חלפי מנסה בדרך כלל לשלב בין רעיון מופשט (למשל, עקרון אי-הוודאות) או נושא (מכשפות) לבין מבע כמו-אוטומטי או זרם-תודעתי, שהאפקט המלא שלו מושג בדרך כלל בקריאה-בקול. באופן פרדוקסלי, המבע התוך-תודעתי מעצים פעמים רבות את האבסטרקטי, במקום להוסיף לו נגיעה אישית יותר. לכן, אפשר לחוש את החושניות ואת הניואנסים העמוקים יותר של שירתה בעיקר בפרפורמנס (וחלפי עשתה זאת בעבר בצורה מקסימה).

הספר הנוכחי הוא בוודאי אחד הספרים היפים יותר של חלפי גם לקריאה שקטה, כנראה משום שהשירה בה היא אמנם המרכיב המרכזי אך לא היחיד. בספר מופיעים, בצד שיריה של חלפי, קטעי יומן שלה, וכן משובצים בו שירים שכתבה אמה, מרים חלפי. באמצעות המארג המורכב הזה, שכמו מחקה את המציאות שבה לא תמיד הכול שירה, חלפי בוחנת את הנושא הטעון של יחסי אם-בת. נקודת המוצא לכל זה, מצב החירום הקיצוני של גסיסת האם ממחלה, היא כנראה המאפשרת את פתיחת הז'אנר השירי לסוגי טקסטים נוספים, ואת הפתיחות האוטוביוגרפית היחסית של הדיבור השירי. כואב אך מעניין.

אמא'לה שהיית ילדה מחברת
תצלום משוחזר

אמא'לה שהיית ילדה מחברת
שברי זכוכיות צבעוניות שברי צלחות
שברים שברים לשלמויות זוהרות
עכשיו את שברים

אין זוהר
אסוף אל חיק חומל
את הילדה הזאת שלי

*
מאיה בז'רנו, 'גרגרים', קשב לשירה, 110 עמ'.

הפנייה של מאיה בז'רנו – שקנתה את עולמה השירי בעיקר ב'עיבודי הנתונים' רחבי ההיקף והמעוף שלה משנות השבעים והשמונים – אל השיר הקצרצר, דמוי ההייקו, מולידה רגעי שירה יפים ומדויקים. את המבט התזזיתי, שחלף ב'עיבודי הנתונים' ממושא למושא במהירות-אור בשיר האחד, מחליף כאן המבט המשתהה-לרגע באובייקט החשוף והמבודד. משהו מהתזזית נשאר בעצם המעבר המהיר בין השירים הקצרצרים, אך המבט הוא שקט בעיקרו. השירה הזאת מעלה על הדעת את המוזיקה של ג'ון קייג', כשזו נטבלה בצלילי זֶן. כמוהו, בז'רנו היא מודרניסטית משוכללת והניסיון-לכאורה לפשט את המבט מוליד דווקא מבנים מורכבים ודקים. 'גרגרים' הוא ספרה היפה זה שנים רבות.
כדאי מאוד להתבשם בו.

הנה שניים מהגרגרים:

1.

משנמחצה רגלו
של האוגר הקטן,
שמעתי לראשונה את קולו.

21.7.2001

36.

קודם שמעתי את השירים –
אחרי כן
קניתי אותם.

ערב שירה לטהא מוחמד עלי
2.3.2006

*
שחר-מריו מרדכי, 'תולדות העתיד', אבן חושן, 180 עמ'.

הווירטואוזיות, הגמישות הבין-ז'אנרית והמשכּילוּת של שירת שחר-מריו מרדכי צוינו לא אחת כבר סמוך להופעת הספר, השני למחברו אך הראשון אולי מבחינת החשיפה שלו לקהל הרחב יותר של קוראי השירה. ואולם, דומה שמה שהופך את הקובץ הזה לספר השירה המבטיח של השנה החולפת הוא החיבור בין כל הדברים האלה לאותו קול אישי ומיוחד, שכמעט נחנק לעתים מעוצם-רגש בדברו, ותוך כדי כך אף כמו-מהתל לפעמים בעצמו. במלים אחרות, מתקיים כאן חיבור יוצא דופן בין ידע השיר ואיזו ראייה רחבה של אדם ועולם וארץ לבין היכולת לתת לכל זה פנים אישיות, שהן כשלעצמן רבות-צדדים-וצבעים. בתרבות העכשווית, השואפת למסרים מהירים ושטוחים למדי, עומק תרבותי ורגשי כמו זה שמפגין מרדכי בשיריו תובע מהקוראים לעצור ולחדד את הקשב, ולהיות מסוגלים, ממש כמו המשורר עצמו, לנוע בגמישות בין אסוציאציות רחוקות זו מזו בזמן ובמרחב. כמו בשיר הנפלא הבא:

לפני הספירה

בראשית ברא אלוהים את הראשית.
ומאז יש זמן.
באו היהודים והחלו לספור.
באו הנוצרים ואיפסו שעונם לפי הולדת אדונם.
ובאו המוסלמים שכיילו את הספירה לפי ההגירה.

תמיד צריך לקרות משהו גדול
גדול באמת, גדול בדיעבד
כדי שמישהו יתחיל לספור.

ולכאורה כל זה לא מעניינו של כלבלב
היושב דרוך בציפייה לבעליו
בפתחו של סופרמרקט. אבל בהתקרב
אדונו, מטאטא הזנב המתכשכש ומכבס
את האספלט כמו לאפס
את זמן ההמתנה, ומתחיל בספירה.

וגם לפני הספירה כמו ברגע זה ממש יש מי שנושם אוויר
אחרון
של יחד. מבלי לדעת. כמו שאנו עושים אהבה,
כביסה, מכולת. ואז פתע פתאום
פומפיי.

לא אכביר כאן מלים על השיר הזה, אך אפנה את הקוראים והקוראות למעבר המבריק המתבצע בשיר בין ה"גדול באמת" – אותם אירועים חובקי-ציוויליזציות המוזכרים בתחילת השיר (הבריאה, הספירות), לבין הספִירה הנעשית בספֵרה היומיומית של היחסים בין כלב לאדונו. ושוב – למעבר בין הרגש המופשט של האהבה לאינטימיות היומיומית של כביסה ומכולת. ולבסוף, לקפיצה-לא-קפיצה בין אלה לבין פומפיי – מטאפורה קשה לחורבן (האהבה?) ו/ או לקפיאה-בזמן. חיי היחיד, אומר מרדכי בשיר הזה – אם נסתפק כעת בפרפראזה – הם הדרמה של המפגש בין הגדול והרחוק ביותר ממנו לבין הקטן והקרוב ביותר אליו. הקטן והקרוב, מצדו, מוגדל לפעמים בנפש היחיד לאירוע גדול, חסר-זמן ועל-זמני כמעט, כמו פומפיי. והכול בהומור הדק והכאוב של היודע את תולדות העתיד.

למי שמבקש להעשיר את ספרייתו בספר שירה מקורי וצעיר אחד בלבד מהשנה החולפת, זה כנראה הספר!

מודעות פרסומת